תוכן

ז) והנה אנו רואין, כי הדם מתפשט בחצוניות והרוח, בתוכניות. והגידין הלבנים, בפנימיות. והם בחי׳ אלו ג׳ הכלים הנ״ל. ואלו הג׳ נקראים: בשר, גידין, ועצמות. שהם ג׳ בחי׳ הכלים, שיש בכל אבר ואבר, כנודע שאין נקרא אבר, אא״כ יש בו בשר גידין ועצמות. ואמנם אותן הגידין שזכרו רז״ל, אינן אותן הלבנים הנ״ל, רק הגידין אחרים שבהם מתפשט הדם, או חיות הלב הדופקים, כי הגידין הנמשכין מן המוח, אין בהם דם כלל, והם מתפשטים ונאחזין בעצמות עצמן, כנודע כי כל עצם ועצם, נאחז זה בזה, ע״י גיד א׳ שביניהם. והענין, כי כל אלו הגידין הלבנים והעצמות, כולם הם כלי הפנימי שבאדם, הנמשך מהמוח. והענין, כי תחלה נכנס בעצם, ונעשה שם עצם, ומוח בתוכו. וממנו נמשך הצינור, אל העצם הב׳. וא״כ, הגידין הלבנים, הם הצינורות של העצמות. ואמנם כולם הם נמשכים מהמוח, וכולם הם בחי׳ כלי הפנימי.