תוכן

יא) והנה המ״נ שהעלה המלכות בק״ש לז״א, הם לצורך נשמות פנימית, הם הנשמות. והמ״ן דאמא עלאה, הם לצורך שימשכו מוחין דגדלות פנימית לזו״ן. וכבר נתבאר פרטים אלו בשער הזווגים, שיש ב׳ מיני זווגים באו״א, א' חיצון, וא׳ פנימי. ודע שזווג זה הפנימי, אינו תדיר. והנה בזווג החיצונים דאו״א, אז ההוא רוחא קדמאה מספיק להעלות מ״ן מהחו״ג החדשים לצורך חיות לבד, כי ההוא רוחא קדמאה, הוא שורש זו״נ, הנשאר תמיד למעלה. אך בזווג הפנימים דאו״א, שהוא להמשיך נשמות חדשות דפנימית, צריך שגם המוחין פנימים דזו״ן יעלו למעלה, ואז הם המעלין מ״ן, שהם החו״ג חדשים פנימים, לצורך נשמות, יען שזווג זה נפסק, וצריך שזו״נ עצמן יעלו המ״ן.