תוכן

כו) ונבאר עתה איך כל הבחי' הנז', נרמזו בשם ההוי"ה ואהי"ה דמלוי יודי"ן, שבחכמה ובינה, שמהם נמשכה הטיפה, להוציא כללות בחי' הצלם והדמות הנז'. הנה ד' יודי"ן של ההוי"ה, הם מ' דצלם. והג' יודין של אהי"ה, הם ל' דצלם. נשארו שאר האותיות, שהם: ד' ווי"ן, וד' ההי"ן ושני דלתי"ן אמנם הדלת אין אנו מציירים אותם בציור ווי"ן, לפי שהיא מן אותיות המלוי. אבל הההי"ן שהם מאותיות הפשוטות עצמם, אנו מציירים אותם בציור ווי"ן, כל אחת היא שלשה ווי"ן, הרי כאן בין כלם י"ו ווי"ן. והנה נתבאר אצלינו, כי שני דעות הם: הדעת הא' הוא למעלה מכריע בין חו"ב שבו. והדעת הב', הוא למטה, הכלול מן תרין עיטרין, חסדים וגבורות. והנה ט"ו ווי"ן הם ענין צ' דצלם, נשארה ו' אחת מן י"ו ווי"ן, גם נשארו שני דלתות ולמ"ד ופ"א, וכל אלו בגימטריא קכ"ה עם הכללות, והם נחלקים לג' פעמים שם בן מ"ב, וג' מ"ב אלו הם בחינת הדעת העליון, המכריע בין חו"ב כנזכר, אשר ביארנו ענינו בביאור ברכת אבות דתפלת שחרית דחול, במלת ואלה"י יעקב, באות ו' של ואלהי, ולכן מלת ואלה"י בגימטריא מ"ב וע"ש.