תוכן

כג) גם נודע, כי צלם, בדכורא. ודמות, בנקבה, בסוד: בצלמנו, כדמותנו. והנה בז"א, היו בו ג' אותיות צלם כנזכר. ועתה לאה, נק' דמות, כמ"ש. והענין הוא במה שבארנו, כי צ' דצלם אשר בז"א עצמו, שהוא הבחי' הג’, היא בגי' מי"ם, לפי שנעשה מן מ"ן דבינה. והנה, כיון שאלו המים הם נוק', היה בהם כח, שמאלו המוחין הנק' מים כנז’, יהיה בהם כח להאיר לחוץ, ולצייר פרצוף לאה הנקבה מאחורוי, כיון שהם מ"ן, והנה המ"ן, הם ה' גבורות מנצפ"ך כפולות, שהם בגימטריא ת"ן פחד"ך, כנזכר אצלינו בביאור תפלות דר"ה. והם ה' פעמים מים, שבפסוקים יהי רקיע.