תוכן

יז) והענין הוא, כי כאשר או"א הולידו אלו החסדים, ע"י זווגם כנודע, נתנו בהם שעור אור, כדי שיוכלו להמתיק את הדינים שבגבורות מתוק א', וגם שיוכלו להגדיל את ז"א כלו, דרך חזרה ועלייה עד הכתר שלו, כנודע כי הם המגדילים את אילנא דחיי. ואם המתוק היה ניתן כלו אל הג' גבורות, לא יהיה כח בחסדים להמתיק את הב' גבורות. ולכן הוכרח, שהג' חסדים המגולים פחות שליש, שהם עתה ביסוד דז"א, כשחוזרים לעלות, עולים ביושר, דרך קו אמצעי, שהוא הת"ת שביסוד, ואחר הגיעם שם, מתפצלים לג' קוים, ועלו דרך החג"ת שביסוד, ואז פגעו בב' הגבורות ושליש העומדות שם, שלא נמתקו תחלה, ונמתקות עתה, באלו החסדים העולים דרך חזרה. ונמצאו, ב' הגבורות אלו ושליש, נמתקו דרך עליית החסדים. והג' גבורות פחות שליש (ושליש) נתמתקו, בדרך ירידת החסדים.