תוכן

ו) ונמצא, כי במקום שליש עליון דת"ת דז"א, שם הם מתפצלים לג' פצולים, וכל פיצול משלשתם, יש לו כלי בפ"ע. ונמצא, כי כשהה' חסדים, מתחילים לירד מן מוח הדעת שבראש, דרך הגרון, ונכנסים שם עד שליש העליון, ושם עדיין הם תוך כלי העטרה דיסוד דאימא, וכשרוצים לנטות משם, ב' החסדים העליונים שבהם, ליכנס תוך ב' הזרועות דז"א, א"א להם לעבור, כי הם שם תוך כלי היסוד דאימא, בעטרה שבה, ויש לה מחיצות, ואין שם שום פתח לצאת, אלא מפי העטרה העומדת בקו אמצעי בלבד, והוא מתפשט עד החזה, וכבר שם הוא למטה מן הזרועות, ואין להם דרך לצאת משם, לילך אל הזרועות. ואמנם אין להם דרך אחר לעבור, אלא דרך מחיצות כלי העטרה, ועוברת הארתם בעד הזרועות לכאן ולכאן. אבל ב' החסדים האלו בעצמם, אינם יכולים לעבור במחיצות, וליכנס בזרועות. אמנם הם עומדים שם תוך היסוד דאימא תמיד, ומשם נוקבת הארתם, ועוברת דרך מחיצות כלי היסוד, אל הזרועות.