תוכן

ט) ולכן רחמה צר מאד, כי לא נתנו בה הה' חסדים, ולכן אינה יכולה לילד, לפי שאם תלד, יתאחזו בה החיצונים, באותם הנשמות דזווג גמור דליל פסח הא', אשר אז בתוכה בסוד העיבור. ובצאתם מפתח רחמה, יתאחזו בהם, בסוד לפתח חטאת רובץ, לפי שהיא עתה בזמן הקטנות. והתיקון לזה הוא, שיחזור ז"א שהוא עתה בסוד הקטנות, להזדווג עמה עתה בליל ז' של פסח, בבחי' היסוד שבו, שהוא בבחי' קטנות. ועי"ז נפתח רחמה ויולדת, ואז החיצונים יונקים, הסיגים והזוהמא והפסולת הנשאר מן הדין ההוא של זווג הקטנות, ואינם נאחזים בנשמות הנולדות, מן הזווג דגדלות דיום א' של פסח.