תוכן

ז) ונחזור לענין, לבאר אותו המאמר, בענין האילה ההיא שרחמה צר, וחביבה על בעלה, ובעת לידתה מזדמן לה נחש א', ונושך בערייתא ויולדת כו'. דע, כי האילה הזו, היא נוקבא דז"א, החביבה מאד על בעלה ז"א. והנה בליל א' של פסח, נזדווגו יחד, ואז היה זווג מעולה גמור, לפי שהז"א נגדל בתכלית הגדלות. וגם בחי' היסוד שנזדווג אז עמה, הוא יסוד דגדלות. ולהיות זווג ההוא זווג עליון, ולא נעשה ע"י, נאסר בזווג תחתון כנ"ל. והנה הנוקבא מעוברת מן הזווג ההוא כל ימי הפסח, וביום הז' של פסח יולדת אותו. ועיין בדרוש יום אסרו חג של סוכות, כי שם נתבאר באופן אחר.