תוכן

ב) והנה לכן ביום ז' של פסח, יש חיוב זווג, לפי שכבר עתה יכול ז"א להזדווג עם המלכות. וטעם הדבר יובן במש"ל, כי המוחין מתפשטים בז' בחי', הלא הם: חכמה, ובינה, ועטרא דחסד, ועטרא דגבורה שבדעת, וחסד, וגבורה, ות"ת. ואמנם בבחי' הז', שהיא הת"ת, צריך לכוין בה ב' בחי' יחד, והם: בת"ת, ומלכות העומדת באחוריו כנודע. וכל בחי' מאלו הז', כלולה מכולם, ולכן הם ז' שבועות, וכל שבוע ז' ימים. ועתה ביום ז' של פסח, שהוא יום ו' של שבוע א' דספירת העומר, נתקן בחי' הת"ת, ולכן הרי הוא כאלו נתקנה גם המלכות שהוא באחוריו, ולכן הוא יו"ט, וראוי לזווג. האמנם כיון שלא נתקנו כל המוחין, לכן אינו זווג גמור מעולה, אמנם נקרא זווג דקטנות, כיון שעדיין לא נגדל ז"א.