תוכן

ח) אבל הענין הוא זה, כבר ידעת ענין המוחין דז"א מצד אבא, ומצא אימא, איך אחר שנתלבשו תוך הנה"י דאו"א, הם מתפשטים תוך ז"א. והנה היסוד דאימא, מתפשט עד החזה דז"א בלבד, ולכן עד החזה, עומדים כל האורות עליונים, מלובשים תוך הכלים שלהם. ומן החזה ולמטה, מתגלים האורות, בלי מסך כלי היסוד דאימא. והנה, לפי שבתחלה, היו למעלה מלובשים ומצומצמים ודחוקים, לכן בצאתם מפי היסוד דאימא למרחב בגילוי, הם יורדים במרוצה, בכח חזק. ותכף בצאתם למרחב, מאירים שם אור חזק וגדול מאד, ושם נרשמים האורות של מוחין דאו"א ביחד, והוא אור חזק ועצום, קרוב מעט אל מדרגות האור שלהם העליון, אשר במוחין, וקבוץ האורות אלו, הם אבר הלב. ולכן עיקר חיות האדם, הוא המוח. והב' לו במעלה, הוא הלב כנודע. ולכן אינו אבר מורכב מן בשר וגידים ועצמות, כשאר רמ"ח איברים כנודע, לפי שהלב הזה נעשה, מן קבוץ האור הרוחני שנתקבץ שם, ודומה אל המוח, שגם הוא מבלי גידים ועצמות. ונלע"ד, כי בזה תבין שאר כל האיברים הפנימים, כגון: הריאה, והכבד, וזולתם שהם בבשר לבד, בלי גידים ועצמות, לפי שהם יותר זכים מן רמ"ח איברים.