תוכן

א) ועתה נבאר ענין או"א, וענין בינה ותבונה. ואח"כ נחזור לבאר פרטים אחרים בז"א, שהם: יעקב, ולאה, ורחל, וזולתם. דע, כי אימא יש לה ג' בחי': האחת היא, כשיש לה יחוד עם אבא, ואז נקראת בינה. השנית הוא, כשעומדת לבדה, ואין לה יחוד עם אבא ואז נקראת תבונה. השלישית הוא, כשיורדת ומתפשטת בתוך ז"א, וזו ג"כ נקראת תבונה. ואמנם כשז"א עולה למעלה, עליו נאמר ואיש תבונות ידלנה. פירוש: ואיש, שהוא ז"א, ידלה ויעלה את התבונה עמו למעלה. כי כשהוא עולה, גם היא עולה. ואחר אשר עלה ז"א למעלה, והעלה את בינה עמו, מתייחדת הבינה עם אבא, ואז הב' תבונות נקראים בינות, לפי שעלו במדרגה עליונה הנקראת בינה, וע"ז נאמר כי לא עם בינות הוא.