תוכן

ח) וכן בפרצוף עצמו דז״א, כל זמן שאין בז״א דכללות דאצילות, רק ז״ת שבו, שהם ז״א שבז״א, נקרא קטן. וכאשר יש בו ג״ר שבו, שהם בחי׳ או״א דז״א עצמו, אז נקרא גדול. כי לעולם יהיה כלל זה בידך, שהג״ר אין בחס חסרון, להיות נקרא קטנים, ולעולם הם שלימים בי״ס שבהם, מצד חכמה דז״א, תוך י״ס שלימות, מצד בינה דז"א. וכאשר אלו נכנסין תוך ז״א שבז״א עצמו, שהם ז״ת שבו, אז נשלם כללות הפרצוף, ונקרא גדול.