תוכן

טז) ולכן נלע"ד, שטעם היות הבחי' הראשונה נקראת מ' דצלם הוא, לפי שהד' מוחין ההם, שהם: חו"ב ותרין עיטרין דדעת, מתלבשים ממש, תוך ד' ראשונות: כחב"ד דתבונה. ולכן נקראים מ' דצלם. ואעפ"י שאמרנו, שהם נגלים, ואינם מלובשים. הענין הוא, כי כיון שהם מלובשים תוך מקום המוחין דתבונה, הרי זה נחשב כאלו אין להם לבוש, והם מגולים. מה שאין כן, בבחי' ל' וצ', שהם מתלבשים בגופא דתבונה, כנלע"ד, שהם ז' תחתונות של המוחין דז"א. ונמצא, כי הנהי"מ של המוחין, הם לבדם נכנסים בז"א, ושם מתחלקים לי"ס דז"א, כל פרק בספירה אחת. ונמצא, כי קומת י"ס של המוחין דז"א, הם שיעור קומת י"ס דתבונה. ושיעור קומה זו, נקרא צלם א’, נחלק לג' חלוקות: מקיף עליון, מקיף תחתון, ואו"פ. וכל חלק משלשתם, מתחלק לי"ס, והם פרצוף אחד. ועל ד"ז הוא בצלם מוחין דמצד אבא, המתלבש בקומת י"ס דיש"ס. וזכור זה מאד, כי הוא שרש ידיעת צלם ז"א באמת.