תוכן

ח) והנה כשנולד פרצוף של המוחין דז"א, ויצא מפי היסוד, של פרצוף הכולל, הנקרא אימא כנזכר. נמצא עומד באמצע, בין ב' פירקין עילאין של נצח והוד, של פרצוף הכולל, הנקרא אימא, אשר שם הוא בחי' מקום ג"ר דתבונה, אחר שחזרה להתחלק בפ"ע כנזכר. והנה בעמדם שם, הנה הם מגולים בלתי התלבשות, ולכן ניכר בהם, שהדעת מתחלק לתרין עיטרין: חו"ג. ולכן הם שם בבחי' ד' מוחין ממש. ואמנם אחר שנולד פרצוף זה של המוחין דז"א מן היסוד של פרצוף הכולל הנקרא אמא, ועומד בין ב' פרקין עילאין דנה"י דאימא, הנה נתחלקה התבונה בפ"ע, בפרצוף שלם כנזכר, ואז נמצא פרצוף זה הנזכר, של המוחין, עומד במקום ג"ר דפרצוף התבונה כנזכר. ואמנם נודע, כי כל קומת ז"א אינו, אלא שיעור קומת נה"י דזו התבונה לבד, ולכן הוצרך פרצוף זה של המוחין, לירד למטה, עד הנה"י של זו התבונה, ולהתלבש בתוכם, ולכנס תוך ז"א כנז"ל.