תוכן
לו) הנה נודע, כי
במילת שופר, נרמזים ג' אלקים, והם אלו: אלקים דמילוי יודין, הוא ש' דשופר. אלקים פשוט, הוא פ"ו דשופר. אלקים בריבוע, הוא ר' דשופר. והנה כדי למתק ג' אלקים הנז', צריכים אנו לכוין בג' שמות של אהיה, הנרמזים ג"כ במלת שופר, באופן הזה: כי בשין דשופר, תקח האות האמצעית של הש', והיא י'. ובאות הו' דשופר, תקח האות האמצעית, והיא א'. ואמנם באות פ', לא יש אמצעית, ולא נקח ממנו כלום. ובאות הר' דשופר, תקח האות האמצעית, והיא י', הרי נרמז שם יא"י, והוא שם אהיה. ותמלא האהיה הא' ביודין, ויעלה בגימ' קס"א. ותמלא הב' בההין, ויעלה בגימ' קנ"א. והג' אהיה פשוט בגימ' כ"א, סך הכל בשלשתם בגימ' של"ג. אח"כ תמנה עשר אותיות דשם אהיה דיודין, ויוד אותיות דשם אהי"ה דההין, וד' אותיות דשם אהיה הפשוט, הרי כ"ד אותיות, תוסיף כ"ד על של"ג, יעלו בגימ' שנ"ז. אח"כ תמנה סופי האותיות של שופר, והם אות נון מהשין, ואות וא"ו מהואו, ואות א' מהפא, ואות ש' מהריש, והרי הם בגימ' שנ"ז. נמצא שג' שמות אהיה, ממתקים את ג' שמות אלקים.
