תוכן

יב) והענין הוא, כי הנה תחלה, היה דם מותרות מעורב בסיגים. ובזמן הלידה, יורדין הסיגים למטה, ויוצאים בבחי' דם הלידה, ונשאר הדם המזוקק בתוך האשה, ואז יכול להתהפך לחלב. ואח"כ כשיונק אותו התינוק, חוזר להיות דם טהור וזך כבתחלה, ואדרבה, עתה הוא חיות התינוק. וכבר נתבאר אצלנו, כי הדם המתהפך לחלב, הוא בירור מן זוהמת הדם, שלא יכול להתברר בט' חדשי העיבור, ועתה הוברר ונזדכך כנזכר וע"ש. וז"ס ספירת העומר, במ"ט ימים אלו, שהם ז' שבועות, כנגד ז' ימי נקיים, וימי טוהר, הדם ההוא מתברר, ונהפך לחלב, ונכנס בז"א היונק אותו.