תוכן

ב) והענין יותר מבואר הוא, כי הנה הדעת יש לו ב' בחי': הא' הוא, בחינתו למעלה במקומו בראש, הנקרא מוח הדעת. והב' היא, בבחי' התפשטותו למטה, כנודע כי הוא מתפשט מן החסד עד ההוד. ואח"כ כללות כולם, נכנס ביסוד, הנקרא כל לסיבה זו. ואח"כ כללותם, נכנס במלכות. וכ"ז בגופא דז"א. ועד"ז הוא, התפשטות הגבורות של הדעת, בגופא דנוקבא דז"א. והנה בגלות מצרים, להיות כי אז היה הפגם נוגע בבחי' הדעת הנזכר, לכן בחי' התפשטות למטה בגופא, בבחי' החסדים והגבורות, חזרה להסתלק ולהתעלות בשורשה, שהוא הבחי' העליונה של הדעת, העומד ברישא דז"א, ומזה נמשך גלות מצרים.