תוכן

ח) והטעם הג’, בעבור רחל נוק' דז"א, ונקשר עם הטעם הב'. כי נודע, שרחל יוצאת מאחורי החזה דז"א, והטעם הוא, לפי שכל בנין פרצופה נבנת, מכח הארת הגבורות שביסוד דאימא, בהיותם מגולות, ולכן אינה נבנת אלא בחזה, ששם נשלם כסוי כלי היסוד דאימא, ומשם בוקעים האורות של הגבורות, כלי הת"ת דז"א, ויוצאות אליה. משא"כ למעלה, שהיו שם ב' מחיצות בלבד של כלים: א' הכלי דיסוד דאימא. והב' כלי הת"ת דז"א. והנה אם הת"ת דאימא, יורד למטה שעור ב' שלישים, גם היסוד שלה, ירד ב' שלישים שבת"ת, ולא תצא רחל אלא מן הטבור ולמטה, שהוא שעור מועט, ואין לה מקום להתפשט, ותהיה קצרת הקומה ביותר מדאי.