תוכן

ו) ועתה נבאר הטעם, למה כשנכנסים המוחין דאימא לבדם, אין הכתר דז"א, רק משליש א' תחתון של ת"ת התבונה, ולא יותר. ויש בזה ג' טעמים: הא’, בסבת אימא. והב’, בסבת ז"א עצמו. והג', בסבת נוק' רחל. ואמנם הטעם הא’, שהוא בסבת אימא, כבר נת"ל בדרושי או"א, וע"ש במה שביארנו שם, איך אחר שנכנסים הנה"י דתבונה בז"א, נעשים לה נה"י אחרים חדשים, כדי שתוכל להזדווג עם אבא, ולכן צריך שלא יקח ז"א לכתר שבו, רק שליש תחתון דת"ת שבה ושם נתבאר היטב הטעם הזה.