תוכן

כד) אך דע, כי הדעת אינו כשאר ספירה, כי בעיבור לא יש דעת, לא בו ולא בה, לכן אין בו רק ב׳ דעות אף בגדלות, א׳ דיניקה, וא׳ דגדלות. וכן בה ב׳ דעות לבד. וכיון שהוא נקרא פנים, והיא נק׳ אחור בערכו, א״כ נמצא, כי דעת דיניקה שלו, יהיה כמו דעת דגדלות שבה. ואח״כ בשבת, חוזר הוא לעלות יותר מבחול, ולכן לוקח הוא דעת פנימי וחיצון ממש, כמו של אבא. ונותן הפנימי שלו דחול, לנוקבא בשבת. ואז החיצון של הנוקבא דחול, נתן בבריאה. והפנים דחול, נשאר בה חיצון. והפנימי דחול דז״א, לקחה בה לפנים. באופן, כי לעולם לא היה בה, רק ב׳ בחי׳: דעת דיניקה, וגדלות. כי העובר אינו מזדווג, והקטן מזדווג, אלא שאינו מוליד. ואע״פ שאמרנו, שאף בה יש ג׳ כלים, אינם בזמן א׳ רק הדעת דחול ושבת ביחד, הם ג׳ כלים.