תוכן

כ) וגם נ״ל, כי זה יתבאר בענין אחר ששמעתי ממורי זלה״ה, שהיה אומר, כי אע"פ שאנו אומרים, כי החסדים הם מתפשטין בג״ר דז״א, אחר כניסת כל המוחין, עכ״ז (צריך שתדע כי מן העת שהיו וכו') אמת בעת שהיו המוחין למעלה בסוד מקיף על רישא דז״א, כבר שם נתחלקו ונתפשטו ה״ח למעלה במקומו, שהוא ט״פ עילאין ואמצעין ותתאין דנה״י דאמא. וכאשר יורד פרק אחד מנייהו, כבר החסד הראוי לו בא שם עמו, וא״צ להתפשט אח״כ תוך ז״א. ומה שאנו אומרים שמתפשטים אח״כ ומגדילין, הטעם הוא, כי עד שיכנס דעת העליון, שהוא המוח של הדעת, שהוא שורש לאלו החסדים המתפשטים, הרי אין בהם יכולת לעשות שום פעולה. (ולא אבין איך אך) העולה מזה, כי ירידת החסדים עם כניסת המוחין, הבל בזמן אחר הוא, זה ששמעתי ממורי זלה״ה.