תוכן

י) אמנם כשיוצא פרצוף מוחין דז"א תחלה מנה״י הראשונים, אז חזרו אח״כ מהם להיות פרצוף תבונה כולה. והנה פרצוף מוחין דז״א יצאו לאויר, ועמדו שם באויר, שבין פרקין קדמאין דנה״י הראשונים, אשר חזרו אח"כ, ונתהווה מהם ונעשה ג״ר דתבונה. והרי זו בחי׳ אחד, ונקרא ם של צלם, כי עתה לא נתלבשו עדיין המוחין תוך תבונה, וכשאין מתלבשין, הם ד׳ מוחין: חו"ב חו״ג, ם של הצלם.