תוכן

לה) ונודע, כי ערבי נחל הם נצח והוד, הנקראים נביאים. ולזה אמרו בגמרא, כי ערבה זו, היא מנהג ויסוד של נביאים. והרי נתבארו כוונת החבטה, שהוא הורדת הערבות וחבטן בקרקע. אבל בעת העלותן מן הקרקע, כי בכל חבטה יש ירידה ועליה, ולכן בעת העליה, תכוין כוונה אחרת, והוא, כי זה הוא בחינת הנשיקין, הקודמין אל הזווג של ח' עצרת. כי נודע, כי ערבה דומה לשפתים, והנשיקין הם בחי' השפתים, והם ענין הנשיקין ממנה אליו, מתתא לעילא, דרך עלייה. ונלע"ד, כי עתה נעשה הזווג הרוחני, הנקרא נשיקה, כמבואר עניינו במקומו. אבל לא שמעתיו ממורי ז"ל, אלא כן נלע"ד.