תוכן

ג) עוד באופן אחר, ענין מספר י"ג שנים ויום אחד, זמן היניקה שתי שנים, כניסת ב' פירקין דנצח. וב' פירקין תתאין דהוד דאימא, בראש ז"א, ד' שנים, הרי הם ו' שנים, ואז הגיע ז"א לעונת הפעוטות, שהוא ו' שנים. ועוד תוספת יום אחד, שהוא התחלת כניסת עטרת היסוד דאימא בדעת ז"א, וכיון שכבר התחיל בו קצת הארת הדעת, לכן מקחו מקח במטלטלין לבד, שהם על שם הו' קצות, המתטלטלין מדין לרחמים, ומרחמים לדין, כפי מעשה התחתונים בעוה"ז. ואח"כ נכנסים ג' שלישים העליונים דנה"י דאימא בז"א, והרי נשלמו בו ט' שנים ויום א', ולכן ביאתו ביאה, כמו שאמרו רז"ל לפי שכבר כל בחי' הדעת שבו נגמר ונשלם, והביאה בסוד הדעת, כמו שאמר הכתוב, וידע אדם עוד את חוה אשתו, וכיוצא בזה. אמנם עדיין אין ביאתו גמורה, לכשתקבל הנקבה הריון ועיבור ממנו, עד שיושלם לי"ג שנים ויום א', ואלו הם ד' שנים האחרים, בסוד חזרת החסדים למעלה באור חוזר, עליית שליש חסד בחכמה, ושליש בבינה, וב' חצאי שליש בדעת, ושליש העליון המכוסה של הת"ת, שעלה בכתר, הרי י"ג שנים. והיום הא' הוא, או אותו שבין חצי ת"ת דאימא, עד גלגלת ז"א, ומה שצריך לירד ממקומו עד שם, הוא יום א', או הוא אותו המועט שעלה בכתר דז"א , יותר ממחצית השליש המגולה דת"ת דז"א, כנז"ל כי הזכר לקח יותר מחציו, והנקבה פחות מחציו, והרי נשלמו י"ג שנים ויום א', והרי הוא גדול כאיש גמור לכל דבריו.