תוכן

ו) וכשנכנסים המוחין דחיה, שהוא בינה דאבא, שהוא ראוים להוליד, יכולין אפילו בהזדווגם למטה במקומם, לחזור פב״פ, כנודע. ואז נותן בה בזווג גמור, טפת חסדים דע״ב דיודי״ן, שהוא ע״ב אמיתי, כי היא לקחה כבר הגבורות דע״ב ע״י ז״א ואמא פב״פ, אך לא בזווג גמור, אך עתה נותן לה בזווג גמור החסדים דע"ב, ואלו הן נשמה אמיתית, וזה נקרא זווג גמור. אך רי״ו אב״א, נקרא זווג שאינו גמור, כי אינה רק לעשותה כלי.