תוכן

ב) אח״כ גדל ז״א י״ס גמורים, ובא לו נשמה, ואז היא נגדלת בבחי׳ רוח, בפעם א׳. כי אותו המדה של י' מלכיות הנ״ל, משו י״ס, כנודע מא״ב דאטב״ח. והרי עתה הם אב״א, אך עדיין אין בה רק נפש ורוח, כי הרי היא עדיין מן החזה ולמטה, ששם היא בחינת הרוח. כי עד החזה עומדת היסוד דבינה, הנקרא נשמה כנודע. גם כי הרי אינה לוקחת מהבינה עצמה, אלא מן הז״א עצמו, הנקרא רוח, וגם שהיא למטה מהחזה כנ״ל, שאין שם בז״א עצמו רק רוח, ולכן לא הגיע אליה רק רוח שלה, כי הנשמה שלה, ניתנה למלכות של ז״א (צד הב"ן שבו) עצמו כנ״ל.