חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ו

תוכן

ו) נמצא, כי אע״פ שכבר לקחו זו״נ, בתחלת אצילות, הב׳ עטרין, שהם תכלית ועיקר הזווג, כנודע כי אין קישוי אלא לדעת, בסוד ואדם ידע את חוה אשתו, וידע אלקנה. עכ״ז בכל פעם שצריכין להזדווג, הם צריכין ליקח מחדש, ולחדש אותן הב׳ עטרין משרשם העליון כמ״ש, והוא דוגמת האדם, שממה שהוא אוכל, מתרבה המוח שלו, ויכול להזריע ולשמש. ואם לא יאכל, הנה בפעם או בפעמיים אשר יזריע, יחסר ממנו מוחו, וימות. נמצא שבכל זווג וזווג דזו״ן, קדם אליו הזווג דאו״א, ונותנין להם ב׳ עטרין מחדש, ומהם יכולין להזדווג, זה נותן החסדים, וזו נותנת הגבורות, והנה מאלו עטרין החדשים, מהם נעשה הולד עצמו.