תוכן

יב) ואחר שנתבארו כל הענינים דרך כלל נבאר עתה דרך פרט, ​בענין התקיעות. הנה תחלה צריך לכוין, כי צורך התקיעה זו היא, לצורך נסירת הדינים דזו"ן, הננסרים ביום זה, ואנו ממתקין אותם ע"י תקיעת שופר. והוא, כי ע"י עלותם באימא, והיותם שם בסוד העיבור, בזמן הדורמיטא, ואח"כ אנו מוציאין אותם לחוץ, בסוד ההבל הנזכר היוצא מתוך השופר, ועי"כ הם מתמתקים. וכלל זה יהיה בידך, כי כל כפיית וביטול הדינין והתמתקות אינם, אלא על ידי שורשם ממש, כי הגבורות והדינין העליונים, הנה הם תמיד ממותקים ומבוסמים, לכן הם עצמם, כופים את הדינים הקשים, ומבסמים אותם, וממתקים אותם. ולכן אל תתמה ממ"ש עתה בעזרת השם, איך ע"י שרשי ומקורי הדין, אנו מבסמים וממתקים את הדין.