תוכן

יט) והנה נמצא, כי כל תיקון עון זה, הוא ע"י המשכת שפע דעת עליון, הנקרא מזלא קדישא, אשר הוא בחי' ג' הויות דמילוי יודין, כמנין וחרב. ולכן אנו צריכין עתה לבאר, באיזה מקום מן הק"ש, צריך לכוין כוונה זו. אמנם נבאר בדרך קצרה הענין, והוא, כשאומר פסוק שמע ישראל כו', ומכוין בענין הזווג דאו"א, בג' תיבות ה' אלקינו ה', כמשי"ת בע"ה. אז צריך לכוין, שאותם ג' הויות דמילוי יודין, העולים רי"ו, אשר בדעת העליון מזלא עלאה, הם משפיעים שפע גדול, בה' אלקינו ה', שהם או"א ודעת שלהם, והם מקבלים מאלו הג' הויות, ומושפעים מהם. ומאלו ג' הויות הנז', יורד השפע עד ג' מוחין דנוקבא דז"א. וע"י כל אלו ההשפעות, מתבטלים החיצונים ומתים. וכבר ידעת שענין הדיקנא הוא לאכפיא דינין, כנזכר באדרא.