תוכן

א) בכוונת האדם בעת שמתעטף בציצית, ובו יתבאר ד' כוונות, שיש בד' מצות, הרמוזות בד' אותיות של הויה, ואלו הם: תפילה, וציצית, ותפילין, וק"ש. דע, כי ד' כוונות יש, בד' מצות, הרמוזות בד' אותיות הויה. וטוב הוא לכוין בהם תמיד, באופן שנבאר. הנה לפעמים, האדם מבטל א' מד' מצות הנזכר, בשוגג או אפילו במזיד. וארבעתן הם מ"ע מן התורה. וכאשר האדם איזה פעם מתבטל מלהתפלל, ביטל מ"ע, שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם, זו תפלה, והעובר על מצוה זו, פוגם בה' אחרונה של הויה. והמבטל מצות ציצית, פוגם באות ו' של הויה, והמבטל מצות תפילין, פוגם בה' ראשונה של הויה. והמבטל ק"ש, פוגם באות י' של ההויה. הרי ארבעתן כסדרן מלמטה למעלה. וכדי לתקן הפגמים הנזכר, צריך האדם לייחד ד' יחודים אלו, שנזכיר כל יחוד כפי הפגם שכנגדו.