תוכן

ו) ועדיין צריך לדעת סבה, למה הספיק שליש א' בלבד של חסד, בכל מדה מן כחב"ד של ז"א, ולשאר הספירה שלו, הוצרכו שליש וחצי לכל ספירה מהם כנז"ל. והענין הוא, כי כל החסדים וגבורות, היו תחלה בדעת דז"א, ואף על פי שאח"כ ירדו ונתפשטו למטה, עדיין שרשם נשאר למעלה תמיד בדעת דז"א, והשרש הנשאר שם, היא הארה גדולה ועצומה, ולכן מכח אותה הארה, הספיק להאיר בכל רישא דז"א, ולא הוצרך רק שליש א' מהחסדים התחתונים, להאיר בהם בכל א' מהם, משא"כ בשאר ספירת הגוף דז"א, ולכן הוצרך בהם שליש וחצי לכל ספירה מהם, כי רחוקים המה מן ההארה שבדעת כנזכר, כי אינם שכיניה, כמו שהם כח"ב שכינים אל הדעת, להיותו מקומו ברישא. ואמנם צריכות חזרת אור חוזר בבחי' או"מ כנזכר היה, לפי כי בתחלה בירידת החסדים מלמעלה למטה, היו החסדים מכוסים בנה"י דאימא, והיה ז"א מקבל אור או"א, ע"י מסך נה"י שלהם, והיה דומה כדמיון עולם הבריאה, שמקבל הארתו מן האצילות, על ידי מסך. ועתה אשר החסדים נתגלו מן החזה דז"א ולמטה לצורך עצמם, לכן ג"כ היה לתועלת ז"א, כי עתה חוזרים לעלות בסוד או"מ, נגלה אור חוזר, ומקבל ז"א הארתם מן או"א פנים בפנים בגלוי גמור, שלא ע"י מסך כלל, כדמיון עולם האצילות, שמקבל האור, שלא ע"י מסך כלל כנודע. וזהו סוד יוצר אור ובורא חשך, כי יוצר: אור גלוי. ובורא חשך: להיותו דרך מסך. והרי נתבאר הגדלת ז"א ע"י ו' קצוות שהיו בו, וע"י נה"י וחצי ת"ת התחתון דאימא. גם נתבאר התפשטות והתחלקות אור החסדים וגבורות בו כנזכר.