תוכן

קמ) והנה מה שביארנו למעלה, הוא סוד מה שכתב בזוהר בפרשת משפטים דף קכ"ב ע"ב, רישא דמלכא אתתקן בחו"ג וכו', ואל תפרש ביאור מאמר הזה, כי המוחין דיליה הם חו"ג דא"א, כי מהשני פרקין עלאין הם ח"ב דאו"א, והשני פרקין תתאין, הם שני עטרין גניזין במוחא, כי כל הארבעה מוחין הנמשכין ברישא דמלכא שהוא הז"א, כולם חו"ג דא"א. הנה כבר ידעת, כי כל התיקונים הם המעטת האור והתעבותו כנודע, ואדרבא הנה היה צריך לומר, חו"ג דעתיקא, אתקנו ברישא דמלכא, כי ע"י התלבשותם ברישא דמלכא, היה להם תיקון ע"י המעטת האור, אך המלכא לא אתתקן ע"י, כי אדרבא ניתוסף אור גדול על ידי מוחין אלו, וא"כ זה לא שייך למימר דמלכא אתתקן בח"ג, ואדרבא, כי לפי פירוש זה, הי' לי' למימר חו"ג אתקנו ברישא דמלכא. והנה הפירוש הזה הנזכר, ביארתי אני חיים, ומורי האר"י זלה"ה מכח הקושיא הנזכר, ביאורים אלו מורים על מה שכתבנו למעלה, כי החו"ג דמלכא עצמו הזעיר, הנה מהם נעשו ח"ב אליו עצמן, כדי לקבל הארבעה מוחין, בכן נמצא כי רישא דמלכא, שהם ד' מוחין הנמשכים לו מלמעלה, נתקנו ונתלבשו בתוך אלו הג', והשתא אתי שפיר במלת אתתקן, כי ממש נעשו ח"ג שלו כלי ותקונים, לקבל המוחין הנקראים רישא דמלכא.