תוכן

קכד) ואמנם לעשות זה התיקון, צריך עיבור שני שתתעבר אימא עילאה מהן, ואז יתוקנו מוחין שלו. וזה סוד הרמוז בזוהר פרשת אחרי מות דף ס"ה ע"ב, ותרין בנין ינקא להו אימא ואיתעברת מנייהו, ואפיק לון וכו'. והנה הלשון הזה קשה עד מאוד, דמתחלה אמר ינקא להו, ואחר כך אמר ואתעברת מינייהו, והיל"ל דאתעברת מנייהו וינקא להו. אך זה סוד גדול כמעט שיסתכן האדם להוציא בפיו, והוא ע"ד שהודעתיך, כי אמר ט' שנים הראשונים, דינקא להו שנית, לתת להם מוחין, ואחר כך ואפיק לון וכו'. והבן זה הסוד הגדול, שאיני יכול להרחיב יותר, ובמקום שאמרו לקצר, אינו רשאי להאריך, והחכם יבין מדעתו דבר דיבור על אופניו, ודי בהערה הזאת.