תוכן

קיג) ומ"ש אתפשט אשא מסטרא חד, ואוירא מסטרא חד, כי הם שני דברים, אחד הוא אוירא ואשא, והשני הוא אוירא דכיא ואשא דכיא. והענין הוא, כי סוד או"א, שהם חו"ב, נקרא אוירא דכיא ואשא דכיא. אך תרין עטרין דיליה, הם אוירא ואשא סתם, לזה אמר, כי אלו השני עטרין, שהם אוירא ואשא סתם, אתפשט מב' עטרין. ואחר כך אוירא דכיא, שהוא סוד החכמה דאבא, קאים עלוי, פירוש: על חד מנהון, מאלו השני עיטרין, שהם אוירא הימני, וקאים עליה, כי הוא יותר מעולה ממנו, כי הוא פרק עליון דחסד דא"א. אך אותה העיטרא, הוא פרק תחתון, ולכן קאים עליה. וכן אשא דכיא שהיא הבינה, שהוא פרק עליון דגבורה דא"א, קאים עליה בעטרא תניינא, הנקרא אשא סתם, כי הוא פרק התחתון דגבורה דא"א, ואז שם נתהוו הארבעה מוחין, שנים על שנים. פירוש: שנים שהם אחסנתא דאו"א, שהם אוירא דכיא ואשא דכיא, על שני עיטרין, שהם אוירא ואשא סתם. וכל זה הוא מבחוץ, בסוד אור מקיף. וזהו שאמר באדרת האזינו דף רצ"ב ע"ב, דעטרין כולהו ברישייהו, אחר כך נהרין ועאלין בשלשה חללי דגולגלתא, כמו שביארנו, כשנכנסו אינם אלא תלת לבד, כי שני עטרין מתחברין בדעת.