תוכן

קז) כבר ידעת, כמו שהחסד הוא כולל הז', כך ביסוד נכללים כל הז', ולכן יש כח בסוד רישא עלאה, לאפוקי אורות בז' דגולגלתא דז"א. ואמנם ענין המוחין דז"א, מציאותם הוא זה, שכבר ביארנו, שהחו"ג דא"א נעשו לשלשה חלוקות כל אחד ואחד, כי כן החסד נחלק לג' פרקי הזרוע הימיני, ומב' פירקין עלאין שבו, שהם פרק היד ופרק האמצעי כמבואר לעיל, משם היה חו"ב דאבא. ומפרקין אחרנין דזרוע שמאלי, נתהוו חו"ב דאימא. נמצא שנשארו ב' פרקין של שני הזרועות דא"א, והם אותם הדבוקים בגוף, והם סוד שני עטרין כנודע לעיל. ומסוד חצי הת"ת, נעשה גופא דאו"א. כיצד: דע, כי הת"ת הוא סוד ו' אחד, וזה הוא"ו נחלק לשנים, ונשארו ג' למעלה באו"א, וג' למטה בז"א. ואלו העליונים שהוא חצי הת"ת העליון, הב' חלקים העליונים, הא' שבו, נעשה מהם ב' גופי דאו"א. והענין, כי כבר ידעת, חצי הת"ת נשאר באו"א, הוא ו' אחת, ואם תמלאנה תהיה וא"ו, והנה מן הא' שבאמצע, הוא חלק הג', והג' חלקים שנחלק חצי הת"ת כנ"ל, וממנו נעשה יסוד דאו"א, ומן הוא"ו הא' נעשה גופא דאבא, ומן הוא"ו הב' נעשה גופא דאימא. והנה נשאר עתה סוד ב' עטרין ההם, שהם ב' פרקין תתאין דחו"ג דאו"א. ואמנם עתה כשבאין להמשיך מוחין לז"א, אז יוצאת טפת המוח של או"א באופן זה, כי הנ"ה דרישא עלאה הם נשמה אל חו"ג דא"א, ואז נכללים ומזדווגים נצח בהוד, והוד בנצח דעתיק יומין, ויורדת הטפה כלולה מנ"ה שבאו"א.