תוכן

צט) והרי ידעת סוד העיבור המ', שהוא תדיר נוהג לעולם, לצורך הארת שני המוחין, ומה עניינו. ואמנם ע"י עיבור זה, נתפשט הז"א לט' ספירות, בענין זה, כי הוא מן חצי התפארת דא"א, ומן יסוד שלו, נתהווה בז"א חכמה בינה, חכמה מן הת"ת, ובינה מן היסוד. נשארו עתה ד' בחי' נ"ה, כי אלו הד' פרקים, מהג' מהם נתהוו שני קצוות דת"ת, מפרק א' נתהוו חסד ונצח דזעיר, ומפרק ב' נתהוו גבורה והוד, והג' ת"ת ויסוד, ומהד' נתהוות המלכות, הרי כי אלו הארבעה פרקים, הם כלול מב' קצוות. (נלע"ד חיים משניהם) וזהו סוד הנזכר באדרת נשא דף קל"ב ע"ב, ענין תלת רוחין דכלילין מתלתא, שהיסוד תלת פירקין נ"ה, שכל אחד, נתהוו חסד ונצח דזעיר, ומפרק שני נתהוו גבורה והוד, והג' בת"ת ומיסוד. ומהרביעי נתהוות המלכות, הרי כי אלו הארבעה פרקים הם כלול מב' קצוות, ומפרק הרביעי יצא המלכות, והוא סוד ההיא רוחא רביע א', דכלילו מכולהו רוחי, ולכן ימשחו, משיח בשמן יבוא, כי המלכות מלך המשיח, וכשיתעורר זה הרוח, אז יבוא המשיח, וישיגו החכמה, והבן זה היטב, כי אז תתעלה אור הלבנה כנודע.