תוכן

צד) ואמנם הענין נה"י דא"א, שביארנו לעיל שנכללו בחג"ת דאו"א, הענין הוא, שהרי נשאר ג"כ חצי הת"ת למטה מן א"א עצמו עם נה"י שלו, והנה נתעלה זה הת"ת עם חציו שנשאר באו"א, ונתעלה גם נה"י כהאי גוונא דאו"א, ושם נכלל נצח בחסד, והוד בגבורה, וחסד דאבא עם נצח, וגבורה עם הוד. ואמנם אעפ"י שאמרנו שנצח באבא, עכ"ז היה כלול גם כן בהוד, באופן כי נצח כלול מהוד עלה לאבא, והוד כלול מנצח באימא, ואז מכח ב' בחינות אלו שבכל אחד ואחד, נמשכו הדדים מרוב הארה שבקעה ויצאה, רק כי באדם היו בלי חלב, וזה לפי כי אין הדבר שם רק לפי שעה, בסוד טיפת הזרע. אך בסוד הבינה, ששם נתהוו כל איברי דגופא דז"א, היתה הארה גדולה בהתפשטות, וממנו נמשך החלב, לכן היו שני דדים לכל אחד, כנגד שני בחינות אלו, שבכל אחד מהם. ואמנם היסוד נתעלה, ונחלק לשנים, חצי ביסוד דאבא, וחציו ביסוד דאימא.