תוכן

פז) ואמנם יש הפרש, בין שני הזווגים האלו, והענין הוא, הזווג הראשון שהוא כדי להאציל אותו במציאותם ממש, זה א"א, אלא א"א אשר מכחו נעשה כל האצילות. אך הזווג השני, הוא מן או"א לעשות להם מוחין. והענין, כי כבר הודעתיך בתוספתא בזוהר פרשת בשלח, עד לא אשתקע אוירא דכיא וכו', ג' כלילן בג' וכו', ביאור הדבר הוא סוד נעלם, כי כבר ביארנו, כי סוד זיווג שני של א"א, נעשה בסוד היסוד, שכולל ימין ושמאל זכר ונקבה. אמנם להיות מציאות הזו"ן תחתון למטה מאו"א, א"כ הוצרך שיעשה זיווג זה ע"י או"א, ולכן מה עשה, אותו נה"י דא"א שהיה למטה ממציאות או"א, נתעלה למעלה בתוך או"א בחג"ת שלהם, ולא בחג"ת דא"א עצמו, כי לא נתעלו בסוד מוחין דאו"א ואז היו ג' כלולין בג', הנזכר בתוספתא פרשת בשלח. נמצא כי נה"י דא"א, הם סוד ג' טיפין דסגולתא, הנזכר בתקונים, שמהם נעשה אדם תתאה שהוא הז"א, ואז מחמת ג' טיפין אלו הנה"י דא"א, הסמוכים בחג"ת דאו"א, נתהווה סוד זו"ן. נמצא, כי מציאות זו"ן נתהווה מן א"א עצמו, בזיווג היסוד שלו, אמנם היה ע"י או"א, בסוד חג"ת שלהם. ואז יסוד אבא אפיק טיפה חדא ועייל לה באימא, ותמן במעי אימא איתעביד ז"א בסוד ו' זעירא, כלילא בתלת, לפי דאתא מסוד ג' דנה"י דא"א, ובסופו של וא"ו זה, סוד נוקבא שלו, כאשר הודעתיך.