תוכן

פה) אמנם סוד הענין הוא, כי כבר ביארנו, כי מסוד החסד דא"א, נתהוו מוחין דאבא. ומצד הגבורה דיליה, מוחין דאימא. והענין, כי צד ימין דא"א הוא דכורא, וצד שמאל שבו הוא סוד נקבה. ואמנם יש בו שני זיווגים: הא' הוא בסוד הפה שלו, בסוד אחה"ע. והשני, בסוד היסוד שלו, כי גם הוא כלול משנים מזכר ונקבה, מצד הזכרות שבו עם צד הנקבות שלו, הם מזדווגים. והנה למציאות או"א, לא הוצרך רק זיווג עליון של פה כנז"ל, כי אז נכלל הגרון שהוא סוד רישא דאו"א, עם סיום הלחיים דא"א, ונכללים שם תיקוני דיקנא מן הח' עד הי"ג כולם יחד, ואז נעשים מוחין לאו"א, ומכחם מתפשט בהם נה"י כנזכר. והנה נמצא, כי הזיווג הזה העליון של הפה, הוא לצורך או"א, ואמנם אינו לעצמן, רק למוחין שלהם ולנה"י שלהם. והטעם, לפי ששני מזלות דדיקנא נחתין בשיקולא עד טיבורא, וזה מצד פנים, וגם מצד אחור יש המשך שערות הראש היורדים דרד כתף עד רישא דז"א, אז מתוך הארת דיקנא באותן שערות הנמשכין אחורי הראש, משם נעשה סוד מציאות או"א, כי בהכרח נעשה שם בנתים מציאות אור אחד באמצע שני מיני שערות, א' דדיקנא, וא' דרישא, מצד אור הגדול המקיף פנים ואחור. ולכן לא הוצרך עתה כדי להאציל עתה רק לזיווג אחד, לעשות להם מוחין ונה"י.