תוכן

עו) ובזה תבין הענין שאבאר לך הקדמה, תחלת הקדמה, כבר הודעתיך, כי לעולם נה"י הם סוד תוספת ואינם עיקרים, לכן הם לבר מגופא. ואמנם שלפי שמרישא עילאה דעתיק, אין מציאותו מתלבש בא"א, כי אם הז' תתאין שבו, אם כן נמצא שאין קוים לא"א רק לשבעה ראשונות שבו, והשלשה תחתונות שהם נה"י, אינם יכולים לבוא רק בסוד התוספות, כי אין להם רק עיקר קיום, במציאות העליון ממנו, וכן הענין עד סוף האצילות. גם דע, כי כמו שאנו רוצים להמשיך נה"י לז"א, אנו עושים זיווג בין או"א, כדי שיוכללו בז"א ג' מוחין, ואז על ידי כח זה ניתוספו לו נה"י כנודע, גם או"א להיות להם נה"י, הם צריכים תחלה לזווג הכתר, והנה סוד זיווג הכתר, הוא בסוד הפה שבראש א"א, ושם הוא הזיווג. כיצד: הבינה ששם, יש לה אותיות אחה"ע, כי הבינה כבר זכרנו אותה במציאות הגרון, ואותיות אלו, הם אותיות הגרון, והם סוד הג' שבה בבינה שבכתר. ואותיות גיכ"ק, הם הח' הזכר, שהוא חכמה, שהוא סוד החיך. ואלו אותיות הם מן החיך, ואז מזדווגים יחד, בסוד הלשון שבנתיים שהוא יסוד. ברית הלשון שזווגם וסודו נרמז דף רצ"ב ע"ב.