תוכן

טו) והנה נודע, כי שם ב״ן הוא הגבורה ואחוריים, ובזה תבין, כי החצוניות הנחלק לג׳ כלים, הוא עיקר הנקרא גוף. ובכל בחי׳ מהם, יש מוחין כנ״ל, והם מלובשין תוך ג׳ בחי׳ נה"י דאמא של חצוניות שלה ג״כ, דהיינו בתבונה. וכן עד״ז ג׳ בחי׳ לפנימיות. והמוחין שלהם נכנסים אח״כ, מלובשים תוך ג׳ בחי׳ דפנימיות נה״י דאמא, ג״כ ג׳ בחי׳ פנימיות, הם תוך ג׳ בחי׳ החיצוניות, והחצוניות נקרא גוף, והפנימיות נקרא קול. וכבר ידעת, כי המלאכים נבראו מקולות היוצאין מפה ז״א, והם מזווג נשיקין, רוחא ברוחא, שהוא פנימיות ז״א, הנקרא קולות. ופנימיות נוקבא, הוא הנקרא דבור, והבן זה, וכשאין בה רק חצוניות שהיא עומדת אב״א, נקרא יונת אלם.