תוכן

ב) ואח״כ נמשכת בחי׳ המים, והנה נודע שאין טפה יורד מלמעלה, שאין טפיים עולות כנגדו ממטה, והנה טפת הזכר היה, ה׳ אורות, וה׳ מים, וה׳ רקיעים, כנזכר פרשה תרומה קס״ו, וא״כ צריך שתהיה הטפין של מים של הנוקבא כפליים. והנה אלו נמשכין מבינה, אמא עלאה בלבד, שהיא הטפה של הנוקבא. והנה בז״ס תחתונות שלה, יש ס״ג א׳ כנ״ל, ושם יורדין חו״ב שבה, תוך חו״ג, נמצאו כל י״ס שבה, נכללו בי׳ אותיות דס״ג, ומט' ספירות שלה, נמשכין ט״פ מים. ומכתר שלה בחי׳ ד׳, כי הכתר של הנוקבא לעולם סוד ד׳. והנה ט״פ מים כמנין תת״י, וד׳, הרי תתי״ד, ואלו יורדין בנוקבא דז״א, בסוד ט״ס שבה וכתר כנ״ל, העולין תתי״ד, ואלו נמשכין עד היסוד שבה. והנה י׳ הוא בחי׳ טפה עליונה, הנמשכים מי׳ אותיות מילוי דע״ב שבמזל הח׳, והם מתלבשין תוך מספר תת״י שבהם, שהם בחי׳ המים כנ״ל. אם במים של זכר בארנו, שיש בהם עביות ועכירות, אלא שאינן מתגלין עד בחי׳ הרקיע, כשנקרשו המים. כ״ש באלו המים שהם נקבות, שיש בהם עכירות, הנקרא מי המרים המאררים, והם כמנין ת״ת הנ״ל, בלא הי׳ הפנימי. וז״ס, בת״ת ה׳ את ירכך נופלת.