תוכן

א) אחר כך יש בחי׳ ד׳, והוא פרצוף ד׳, והוא (חכמה) כתר דז״א, והוא גדול מכולם. ופרצוף הפנימי הג׳ הגבוה, מלביש לזה, מן הת״ת שלו ולמטה, ע״ד האחרים. והרי הם ד׳ פרצופים, כל א׳ כלול מי״ס, והם אבי״ע, וכולם ביחד נק׳ ז״א. ובכל פרצוף מהם, יש בו זכר ונקבה, שוים בקומתן, מחוברים יחד. ועליהן מלובש פרצוף א׳ כלול מזו״ן.