תוכן

ב) ופשוט הוא, כי בהיות התבונה תוך ז"א, אינה יכולה להזדווג עם ישראל סבא, והנה זווגייהו לא פסיק לעלמין כנודע, ולכן נשאר הרוחניות שבנה"י שלה למעלה, כדי שע"י כן יהיה כח בתבונה, לחזור להמציא כלים חדשים אחרים לנה"י שלה, באופן שתשאר התבונה למעלה מז"א, שלימה בפרצוף שלה, בכל י' ספירותיה, ועי"כ תוכל להזדווג עם ישראל סבא, ולא יפסק זווגייהו תדיר למעלה מחוץ לז"א. ופשוט הוא, שאין כח ויכולת ברוחניות של נה"י דתבונה שנסתלקו למעלה, להאציל כלים אחרים חדשים ממש, זולתי אותם שנבראו להם בעת אצילותם. אבל הענין הוא, כדוגמת הגדלת איברי גוף הקטן, כי הלבושים והכלים העליונים, של מחצית עליון של התבונה, נגדלים ומתארכים, עד שמלבישים גם את עצמות ורוחניות הנה"י שבה למטה. ונמצא שהכלים העליונים צריכים ליגדל כפלים ממה שהיו, כדי שיספיקו להלביש את הרוחניות, של מחצית התחתון של התבונה.