תוכן
סה)
ובמלת ואלה"י, תכוין, כי הנה בתיבה זו, רמוזים אבא ודעת כנזכר. והנה אלקי, רומז באבא כנ"ל, והנה הוא בגימ' מ"ו, כמנין אותיות מילוי הוי"ה דע"ב דיודין. ואות ו' של ואלה"י הרומזת בדעת כנזכר, הנה פה נרמז הויה דמ"ה, באופן זה: כי אות ו' היא ו"פ ו', והרי הם ל"ו, כמנין אלה של ואלקי. ועם י' של ואלה"י, הרי מ"ה. ולפי שבמלת ואלקי נרמזו חיבור אבא עם הדעת שלו עצמו, לכן אות י' של ואלקי, עולה לכאן ולכאן כנזכר. והרי נתבאר ענין זווג אור המקיף דאו"א ודעת, בג' תיבות הנז'.
