תוכן
סב)
ואמנם, כמו שלצורך ביאת המוחים פנימים, הוצרך זווג אבא ואימא, ביחוד ק"ש של שחרית כנזכר. כן לצורך האור המקיף של המוחין, צריך זווג אחר מחדש, ואז הם יתנו וישפיעו אור המקיף דמוחין בז"א, והנה זה הזווג נרמז עתה, במלת או"א כמ"ש. וזה ענינו: תכוין, כי אלקינו, הוא אימא עילאה. ואלקי, הוא אבא. והואו של ואלקי, הוא הדעת הידוע, המזווג את או"א. ואבותינו, הוא בחי' אוה"מ, של ד' מוחין דז"א.
