תוכן

טו) ועתה נבאר ישוב המאמרים חלוקים בס"ה, כי במקום א' בפרשת תרומה אומר, שהצלם מסתלק מעל ראשו של אדם, בליל הו"ר. ובפרשת ויחי אומר, כי הצלם אינו מסתלק אלא ל' יום קודם מיתת האדם. אבל הענין הוא, כי בליל הו"ר, אז מסתלק, להורות מה שנגזר עליו, כדי לתת רשות אל החיצונים לשלוט עליו ולהמיתו, וע"י הסתלקות הצלם בעת ההיא, כבר נמסר האדם בידם, וכיון שנמסר בידם בעת הגזירה, תו לא חיישי כלל. ועיין בפרשת פקודי דף רל"א עמוד א' שורה ג'. ואז חוזר הצלם למקומו, כי בלעדו אין האדם יכול להחיות ולהתקיים, וכמש"ה אך בצלם יתהלך איש, ויושב עמו עד ל' יום, קודם לפרק מיתתו, ואז חוזר ומסתלק לגמרי, ואינו חוזר למקומו. ובאותם ל' יום, חיות האדם מתבטל ומתמעט, הלוך וחסור, עד יום מותו. ובזה צדקו ב' המאמרים הנזכרים.