תוכן

יח) ועתה נבאר כונת ברכה זו יותר, דרך סוד ורמז, עם שהכל כונה אחת היא, עם מה שביארנו עתה, והכל נקשר זב"ז. הכה הסתכלות והארה העליונה, נמשך מן הויה דע"ב דיודין, אל הויה דס"ג, ומשם אל הויה דמ"ה דאלפין, ומשם אל הויה דב"ן דההין. אבל כל זה הוא, בסוד מדת יום, כי השפע נמשך דרך הזכר, כי הוא הגובר והשולט ביום. אבל בלילה, שאז מדת לילה גוברת, נמשכה הארה מן הויה דע"ב דיודין עצמה, דרך ישר אל הויה דב"ן דמלוי ההין, ואז מתמלאת גם היא, ונעשית ביודין כמו הראשונה. ולהיות כן, צריך שתסתלק ההארה מהויה דס"ג והויה דמ"ה.