תוכן

לא) והנה הה' יש לה שני ציורים, אם סוד ד"ו, ואם סוד ד"י. כי כאשר מקבל מהת"ת, שהוא סוד ו', יצטייר בה סוד ד"ו. וכאשר תקבל מיסוד לבד, בלי השפעה מהת"ת, אז היא לחם עוני, ויצטייר בה סוד ד"י. וזמ"ש, די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. ולפי שסוד יסוד הוא כל, לכן אנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח, לומר: שהיסוד העליון, שהיה עני ורעב ללחם, ולא היה מקבל מת"ת, ייתי עתה וייכול, ויזדווג עם מלכות, בסוד טיפה היורדת מן המוח דרך חוט השדרה שהוא ת"ת בסוד הדעת. וכאשר יתעורר ברית קדש לזווג, יקדמו הזווגין בסוד הפה העליון, בסוד פה ס"ח, וזהו ייתי ויפסח.