תוכן

כט) והענין הוא, כי בתחלה צורתה ה', של הא לחמא עניא. ואחר כך נפרסת ונעשה לחמא עניא, שהוא הפרוסה כנזכר, כי אות ד' הוא לשון ד"ל ועני. כי מה שהיתה אות ה', נעשית לחמא עניא, שהוא אות ד'. והנה בהתחברו עם המצה השלימה, שהיא אות י', אז נעשו שתיהם ציור די. הפרוסה היא אות הד', והשלימה היא י', שהיא שלימה בי' ספירותיה. ולפי שהיא פרוסה, אנו צריכים לחברה עם השלימה, ואז השלימה נקרא די. והרי נתבאר הציור הב', שהוא דו במצה הב', טרם שנפרסה. והציור הא' שהוא די, נרמז בהתחברות השלימה עם הפרוסה. והציור הג' שהוא ג' ווין, נרמז במצה התחתונה הנז', כי עמה הם ג' מצות, כמנין שלשה ווין הנז'. והרי נכנסו כל המוחין דגדלות ב', וקטנות א' דמצד אבא, בבחי' שלשה המצות כנז'.